DIStanz

דיסטנס הוא מופע תיאטרון-מחול בשילוב וידיאו-ארט. על הקשר היומיומי שאנו מנהלים עם הכאבים הפרטיים שלנו, ועל הטקסים החברתיים המותירים אותנו, בסופו של יום – בבדידותנו. חמישה שחקנים ורקדנים בוחנים את המרחב האישי והחברתי, רק כדי לגלות שהמרחק הכי קצר הוא בינינו לבין עצמנו – וגם זה רחוק.

 

 

distanz, הוא “מחול המרחק”. כל אחד נושא עימו מטען, בין אם פיזי ובין אם נפשי, ומנהל עימו קשר, מעין “התמכרות לכאב”.
מערכת היחסים הזו משנה צורותיה, במגע עם צורות שונות של קשר חברתי (זוגי או קבוצתי). מחד, ישנו צורך לוותר על האחיזה באותו כאב, ומאידך נוצר חלל ריק שאותו יש למלא. ניסיונות חוזרים ונשנים למלא את אותו החלל באמצעות זוגיות, קשר אפלטוני או השתייכות לקבוצה עולים בתוהו, וכל אחד נותר לבד עם כאבו, בו הוא נאחז אף חזק יותר מאשר בתחילת התהליך, משום חווית הכישלון.

היצירה שואפת לחשוף את האופן שבו אנו מתמכרים לכאבינו, וכיצד הטקסיות והריטואליות של ההתנהגויות שלנו בחברה, מייצרות כביכול “הטמעה” של הכאבים האישיים, אך למעשה רק מגבירות את ההתמכרות לכאב ואת הבדידות שבהתמודדות עימה. כך, בסופו של דבר, מתברר שהכי קרוב שלנו זה לעצמנו – וגם זה רחוק.

distanz היא יצירת תיאטרון-מחול המשלבת וידיאו-ארט. הפרפורמרים סגורים בבמה אחת ממנה אין יציאה. הבמה לבנה וכביכול אופטימית ופתוחה, ובכך מעצימה את הפרדוקס הכולא את הפרפורמרים בתוכו. וידיאו-ארט משמש כשחקן שביעי, כאשר הוא מוקרן ברקע כמו גם במקומות שונים על גבי הבמה, ואף על גוף הפרפורמרים. הוידיאו יוקרן דרך הפנס החדשני ROBE-3000, המאפשר פונקציות הקרנה חדשניות שטרם נראו בתיאטרון הישראלי, והעבודה עימו תתאפשר באדיבותו של מר מאיר אלון. הקולאז’ המוסיקלי המלווה את היצירה לכל אורכה, ייערך ע”י מירי לזר, ויורכב משירים ומנגינות אשר הפרשנות הבימתית הניתנת להם היא חדשנית ואחרת. הפסקול שואב ממוסיקה פופולרית וכן מסצינות קולנועיות בהן השימוש במוסיקה הוא ייחודי וחדשני, ועימן תתכתב הסיטואציה הבימתית.

distanz הינו פרויקט ראשון של מירי לזר כיוצרת עצמאית. היצירה מפגישה בין שישה פרפורמרים מתחומי התיאטרון והמחול שזוהי עבודתם הראשונה כקבוצה.